סרטן וקשת: הבית מול האופק
סרטן חולם על בית עם גינה ועץ לימון, וקשת חולם על תרמיל ועל כרטיס בלי תאריך חזרה. הם שונים מאוד, ובכל זאת יש להם מה לתת: קשת מראה לסרטן שכיף גם לצאת, וסרטן מראה לקשת שכיף גם לחזור.
מה מושך ביניהם
קשת, בשליטת צדק, אופטימי ונדיב, ומצחיק את סרטן עד שהוא יוצא מהשריון. סרטן נותן לקשת משהו שהוא לא ידע שחסר לו: מיטה מוצעת, ארוחה חמה ומישהו שמחכה לשמוע איך היה. לשניהם לב טוב, וזה מורגש.
איפה הם מתנגשים
מים ואש. קשת אומר את האמת כמו שהיא (״המרק יצא קצת תפל הפעם״), וסרטן נעלב עד מוצאי שבת. סרטן שולח ״הגעת?״ ואחר כך ״הכול בסדר?״, וקשת מרגיש שעוקבים אחריו. קשת רוצה לטוס, וסרטן רוצה לפחות טלפון מהשדה. ובכל זאת קשת תמיד חוזר עם מתנה קטנה וסיפור גדול, וסרטן סולח באמצע המשפט הראשון.
ביומיום ובכסף
סרטן מטפח את הבית ונוטה לשמור בשבילו, וקשת מוציא בשמחה על טיולים ועל חוויות. חופשה שמתכננים יחד היא אצלם לא פעם נקודת המפגש: סרטן נהנה מהתכנון, קשת מהדרך.
מה מחזיק אותם
קשת מתקשר כשנחת וחוזר כשאמר. סרטן משחרר בלב שלם, ואומר ״שיהיה כיף״ בלי טון של אשמה. כשכל אחד זז קצת לכיוון השני, יש להם גם בית וגם נוף.
שאלות ששואלים
האם סרטן וקשת מתאימים?
זה נחשב לשילוב שדורש עבודה, כי הצרכים שונים מאוד: קרבה מול חופש. כשיש הבנה, כל אחד מרחיב לשני את העולם.
מה קשת צריך מסרטן?
חופש ואמון, בלי רגשות אשם בכל פעם שהוא יוצא מהבית.