סרטן וסרטן: שני לבבות באותו קן

בית של שני סרטנים מזהים כבר מחדר המדרגות, לפי הריח של הסיר. ארוחות שישי, מקרר מכוסה בתמונות ובפתקים, וחיבוקים ארוכים בדלת. הם מרגישים זה את זה גם בלי מילים, ורק צריכים לזכור שלפעמים שווה גם להגיד.

מה מושך ביניהם

שני מזלות מים, ושניהם בשליטת הירח. שניהם יודעים מה זה להיפגע ממשהו קטן, לדאוג בלי סיבה ולאהוב עד הסוף. ליד סרטן אחר, סרטן לא צריך להסביר למה הוא שומר כרטיס ברכה מלפני עשר שנים. שתי נשמות שמרגישות בבית זו אצל זו.

איפה הם מתנגשים

מצב רוח רע של אחד עובר לשני תוך רבע שעה. וכשנעלבים, שניהם נכנסים לשריון ומחכים שהשני ייצא ראשון. בינתיים עונים ״הכול בסדר״ בטון שברור ממנו ששום דבר לא בסדר, עד שאחד מהם מניח כוס תה ליד השני, וזה נגמר.

ביומיום ובכסף

במקפיא יש קופסאות עם תאריכים, ואת השבתות והחגים מחלקים בקפידה בין שתי המשפחות. שניהם נוטים לשמור ליום גשום ולחשוב קודם כול על הילדים ועל ההורים. כדי להוציא משהו גדול על עצמם הם צריכים שכנוע.

מה מחזיק אותם

כלל אחד: לא הולכים לישון ברוגז, ומי שנפגע אומר את זה במילים. ופעם בכמה זמן יוצאים מהבית, לחברים, לטיול או לסרט, כדי שהקן יישאר נעים ולא ייהפך לבועה.

שאלות ששואלים

האם סרטן וסרטן מתאימים?

כן. יש ביניהם הבנה רגשית עמוקה ואהבה גדולה לבית ולמשפחה. מה שדורש תשומת לב הוא הרגישות הכפולה והשתיקות הארוכות.

מה הכי חשוב לזוג של שני סרטנים?

לדבר על מה שכואב בזמן, ולא לחכות שהשני ינחש לבד.